גישור – הדרך הנבונה לפתרון סכסוכים
כל תקשורת בין שני אנשים מגיעה בשלב כזה או אחר לעימות – זוהי טבעה של כל תקשורת בין שני אנשים בפרט ובין אדם וארגון בכלל. שאלת מליון הדולר היא איך להתמודד עם העימות. הרבה אנשים מונעים מאגו ומרצון להוכיח לצד השני שהוא טועה, ולפיכך מוציאים את הויכוח מפרופורציה רק לטובת הויכוח וללא כל מטרה מהותית אשר מגולמת בויכוח. סכסוכים כאלו מגיעים לפיצוצים שונים: בין זוגות הם עלולים להביא לפרידה, בין הורים וילדים עלולים להביא לנתק של מערכת היחסים ובמקומות עבודה עלולים להביא לפיטורין, התפטרות ובמקרי קיצון אף לתביעות. עם זאת, ישנה אלטרנטיבה לפתרון סכסוכים והיא גישור.
הוא נעשה לרוב על ידי הפגשת שני הצדדים במסגרת בלתי אמצעית עם איש מקצוע אשר אינו מעורב בסכסוך ומנסה לגשר בינהם. גישור מלשון גשר – ניסיון ליצור גשר בין שני הצדדים המסוכסכים אשר יביא לפתרון הסכסוך או לריכוכו. ניתן ללמוד אותו במקומות שונים ויש אף סוגים שונים של מומחיות בגישור: גישור בתחום הפוליטי אינו כמו גישור בין בני משפחה. המתודה עשויה להיות דומה משום שבסופו של דבר מדובר על תקשורת בין אישית אשר יש לחשוב על דרכים יצירתיות להעביר אותה מבלי לפגוע בצד השני או לתת לו את התחושה שמזלזלים בו אבל הרכיבים ששמים עליהם דגש בגישור בעולם המשפחה שונים מאשר גישור פוליטי.
כלי הגישור מהווה כלי חשוב מאין כמותו על מנת לחסוך עלבונות מיותרים, העמקת הסבל והסכסוך ולעיתים אף ניתן לשקם יחסים באמצעותו. על מנת לקיים אותו שני הצדדים השותפים לסכסוך צריכים להפגין בגרות ולהראות שהם מעוניינים לנסות לשקם את הקרע שנוצר. פעמים רבות יש קושי להגיע לשולחן המגשר משום שאחד מהצדדים או שניהם מרגישים כאילו מסכימים עם הצד השני או פראיירים שמסכימים להגיע להידברות. בפועל, לאחר שמתחיל גישור ממקום נקי ואמיתי, ברור שזהו הפיתרון האולטימטיבי לצדדים. גם אם בסופו של יום לא יהיו מרוצים במאה אחוזים מהתוצאה, עדיף להיות מרוצים באופן יחסי מאשר להרוס מערכת יחסים חשובה רק בגלל ויכוח זה או אחר.
